שמי ניקולא בגלין, ואני (בין השאר) סטודנט לתואר שני באוניברסיטת פריס 3 לה סורבון נובל www.univ-paris3.fr במחלקה "עברית קלאסית ולימודי יהדות". אחרי שהשגתי תואר ראשון בעברית באוניברסיטה המפורסמת "שפות מזרחיות" שנוסד בימי לואיס ה-14 www.inalco.fr, החלטתי להמשיך את לימודי בכיוון מיוחד מאוד עבור מי שחי בצרפת: חקר ספרות חז"ל. הנושא אינו אהוד על סטודנטים צרפתים יהודים ועוד פחות על לא-יהודים. עלינו להודות שעיון בספרות חז"ל הוזנח בצרפת וניתנה עדיפות לנושאים הקרובים לליבם של היהודים כאן: הציונות וישראל בת זמננו וגם היהדות של תקופת ימי הבינים. הנוצרים עצמם מתעניינים בדרך כלל רק בחקר המקרא ובעברית מקראית ועושים זאת בדרך כלל באוניברסיטות קתוליות או פרוטסטנטיות שמימונן פרטי.
אני מתענין בנושא שהעיון בו אינו שכיח בצרפת: ספרות חז"ל. האינטואיציה שלי אומרת שעיון בספרות חז"ל יכול להביא לשינוים משמעותים בדרך שבה מסתכלים על לימודי היהדות והנצרות. תקופת חז"ל היא תקופת מעבר בה שתי הדתות החלו בתהליך של היפרדות אבל אי אפשר לדבר לגבי אותה תקופה על אורטודוקסיה יהודית או נוצרית. כי שתי הדתות היו עדיין בתהליך של התגבשות הן בפני עצמן והן זו כלפי זו. המהפכה הרעיונית שבאה בעקבות הכנסת הפילוסופיה היוונית לתוך היהדות בימי הבינים אינה קיימת בימי חז"ל, והתקופה מתאפיינת בשימוש במונחים שאינם דוגמטיים או חד משמעיים.
נעיין במונח "מינים" בספרות חז"ל: באותה תקופה משמעותו אינה קבועה. מין הוא כופר באופן כללי, אבל כפירה זו אינה ברורה: הוא יכול להיות רשע פשוט, או איש יהודי רשע, או צדוקי, נוצרי ממוצא יהודי, נוצרי ממוצא גוי, שומרוני (כותי), אפיקורס, גנוסטי יהודי או נוצרי... והמילה עצמה מוחלפת במונחים דומים: משומד, מומר, כופר, שמשמעותם קרובה. רק מאוחר יותר בימי הביניים נעשו נסיונות לתת למושג משמעות קבועה משפטית כמעט.
מטרת תיזת תואר השני שלי היא לאסוף כל הקטעים מספרות חז"ל הדנים בנושא המינים והמינות ולהסיק מהם למה התכוונו החכמים בשימושם במילה "מין" או "מינים". בשנה הראשונה של התואר, אתרכז באימרותם של התנאים תוך ליקוט דבריהם ממדרשי הלכה קדומים (מכילתא ספרי, ספרא), מהמשנה, מהתוספתא, מהירושלמי מהבבלי ומדרשי אגדה מאוחרים
אבל מתוך כל החומר הזה נתרכז בעיקר בברייתות ובמסורות השייכות באופן ברור לתקופת התנאים. אחרי שננסה לקבוע את תאריכו של הטקסט ואת מקום אמירתו, אנסה לענות על השאלה: מה הטקסט מלמד אותנו על מושג "מינים" בתקופה ובמקום המסוימים הללו? את התוצאה הכללית אנסה לנתח בכלים סטטיסטיים ואשווה אותה למאמרים מדעים אחרים על נושא המינים.
הצלתת תיזה זו מהווה אתגר גדול עבורי.
היא אינה רק אינטרס אישי שלי לצורך קידום מקצועי, יש לה משמעויות רחבות יותר. לדעתי היא תגביר ותחזק את חקר ספרות חז"ל בעולם האקדמי בצרפת.
משום שהיא אמורה להבהיר שהבנת היהדות במימדה השלם הכרחית להבנת תקופת הקמת הנצרות (ואף האסלאם) ועל כן לימוד תקופת חז"ל הוא כלי מרכזי להבנת הדתות המונתואסיטיות שהסתעפו מהיהדות.
ניקולא בגלין
אני מתענין בנושא שהעיון בו אינו שכיח בצרפת: ספרות חז"ל. האינטואיציה שלי אומרת שעיון בספרות חז"ל יכול להביא לשינוים משמעותים בדרך שבה מסתכלים על לימודי היהדות והנצרות. תקופת חז"ל היא תקופת מעבר בה שתי הדתות החלו בתהליך של היפרדות אבל אי אפשר לדבר לגבי אותה תקופה על אורטודוקסיה יהודית או נוצרית. כי שתי הדתות היו עדיין בתהליך של התגבשות הן בפני עצמן והן זו כלפי זו. המהפכה הרעיונית שבאה בעקבות הכנסת הפילוסופיה היוונית לתוך היהדות בימי הבינים אינה קיימת בימי חז"ל, והתקופה מתאפיינת בשימוש במונחים שאינם דוגמטיים או חד משמעיים.
נעיין במונח "מינים" בספרות חז"ל: באותה תקופה משמעותו אינה קבועה. מין הוא כופר באופן כללי, אבל כפירה זו אינה ברורה: הוא יכול להיות רשע פשוט, או איש יהודי רשע, או צדוקי, נוצרי ממוצא יהודי, נוצרי ממוצא גוי, שומרוני (כותי), אפיקורס, גנוסטי יהודי או נוצרי... והמילה עצמה מוחלפת במונחים דומים: משומד, מומר, כופר, שמשמעותם קרובה. רק מאוחר יותר בימי הביניים נעשו נסיונות לתת למושג משמעות קבועה משפטית כמעט.
מטרת תיזת תואר השני שלי היא לאסוף כל הקטעים מספרות חז"ל הדנים בנושא המינים והמינות ולהסיק מהם למה התכוונו החכמים בשימושם במילה "מין" או "מינים". בשנה הראשונה של התואר, אתרכז באימרותם של התנאים תוך ליקוט דבריהם ממדרשי הלכה קדומים (מכילתא ספרי, ספרא), מהמשנה, מהתוספתא, מהירושלמי מהבבלי ומדרשי אגדה מאוחרים
אבל מתוך כל החומר הזה נתרכז בעיקר בברייתות ובמסורות השייכות באופן ברור לתקופת התנאים. אחרי שננסה לקבוע את תאריכו של הטקסט ואת מקום אמירתו, אנסה לענות על השאלה: מה הטקסט מלמד אותנו על מושג "מינים" בתקופה ובמקום המסוימים הללו? את התוצאה הכללית אנסה לנתח בכלים סטטיסטיים ואשווה אותה למאמרים מדעים אחרים על נושא המינים.
הצלתת תיזה זו מהווה אתגר גדול עבורי.
היא אינה רק אינטרס אישי שלי לצורך קידום מקצועי, יש לה משמעויות רחבות יותר. לדעתי היא תגביר ותחזק את חקר ספרות חז"ל בעולם האקדמי בצרפת.
משום שהיא אמורה להבהיר שהבנת היהדות במימדה השלם הכרחית להבנת תקופת הקמת הנצרות (ואף האסלאם) ועל כן לימוד תקופת חז"ל הוא כלי מרכזי להבנת הדתות המונתואסיטיות שהסתעפו מהיהדות.
ניקולא בגלין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה